המזרח התיכון בוער.

המזרח התיכון בוער, כרגיל. הפעם בנקודות שונות.

מהומות במצרים האחים המוסלמים מצד אחד נגד אנשי הצבא.

קרבות בין כוחות הצבא והמשטרה המצרים נגד כוחות טרור בצפון סיני. 25 שוטרים נרצחו.

המצרים החליטו להטיל סגר על מעבר רפיח. הדבר מהווה יתרון לתושבי דרום ישראל, שכן הסגר משבש פעילות של החמאס וארגוני טרור נוספים ברצועה.

בינתיים בלבנון פיגועים מטעם חיזבאללה באזרחים סונים שמיהרו להאשים את איראן ואת ישראל.

שני חיילי צה"ל נפצעו בחילופי אש באיו"ש.

ירי קטיושות מלבנון לישראל על ידי ארגון ג'יהאד סוני.
והשיא - שימוש בגז כימי על ידי הממשל הסורי כלפי אזרחים, בינהם ילדים.
במשך למעלה משנה נשאלה השאלה: מדוע העולם שותק?
ישראל עצמה לא יכלה להתערב וגם לא רצתה. אף-אחד לא רוצה להיגרר עכשיו לחזית נוספת, במיוחד אחרי נובמבר האחרון. אחרי השימוש של אסאד בנשק לא-קונבנציונלי האמריקנים החליטו לפעול. כרגע משחטות קרב אמריקניות עושות דרכן לחופי סוריה. סביר להניח שההצתה האמריקנית תגרור תגובה נגד ישראל. סביר להניח שניגרר למלחמה הזו בסופו של דבר, מי יודע, אולי הג'יהאד הסוני יבין שאנחנו לא האויב.
האם יש טעם להיגרר למלחמה למען ילדי סוריה?
אם ביבי לא היה עושה פאדיחות בסין ואם כמה אנשים לא היו הולכים להפגין מול שגרירות רוסיה לפני כמה ימים, מי יודע, אולי היתה לנו גם תמיכה משם.
אז מה בכל זאת גרם לאמריקנים לנוע לעבר המזרח התיכון? זכויות הילד בסוריה? לא נראה לי. העובדה שהסורים מחזיקים בחומר כימי. העובדה שהסורים מחוברים לאיראן ולארגוני טרור. העובדה שהם מעזים להשתמש בה. מנהיגת העולם "החופשי" לא דואגת לילדי סוריה, או לישראל. בדיוק כמו לשאגה לאף-אחד עד שהיפנים תקפו בפרל הארבור. אבל מי אנחנו שנפשוט? גם אנחנו דאגנו עד עכשיו להיות בדלנים בטענה, הדי מוצדקת, שהמלחמה בסוריה היא בין שני כוחות של רשע. עכשיו ראינו את הילדים מתים מחור כימי והזדעקנו. זה לא שהם לא מתו עד עכשיו, אנחנו פשוט מודאגים שהגז "ידלוף" מעבר לגבול הדרום מזרחי של סוריה.
ונחזור לשאלה: האם יש טעם להיגרר למלחמה למען ילדי סוריה? המלחמה שניגרר אליה היא לא רק למען ילדי סוריה אלא גם למען ילדי ישראל, ואם לסורים יש חומרים כימיים וכוונות להשתמש בהם. מה זה כבר משנה... ואם מלחמה, לפחות יש לנו גיבוי של המערב. גם צרפת החלה להתערב בנעשה.

הבלי הליברליזם - שוברים את מיתוס העולם "החופשי"

אחרי תקופת פגרה ארוכה אני שב עליכם אחרי שלמדתי קצת על העולם, קצת היסטוריה וקצת על עצמי.

אבל חבל להשחית את הזמן שלכם בדיבורי סרק.
הרבה זמן חשבתי שהחופש אותו מחפשים הליברלים הינה אשלייה, בועה שתתפוצץ להם יום אחד בפרצוף ואז הם יתעוררו. מחשבה נוספת היא הקשר האלמותי: ליברליזם - יהירות.
הליברלים תמיד מדברים על שחרור מכבלי המדינה או הממשלה. הם מדברים על כך שזו לא חובתם להיות ערבים לשאר האזרחים או למדינה וכך שאר האזרחים לא צריכים להיות ערבים אליהם. במילים אחרות, הם מאמינים שהם כל-יכולים ולעולם לא יזדקקו לסיוע. הליברלים מאמינים שהם כל-יכולים, מעטים הם הליברלים אותם שמעתי מדברים על מעט רווחה וסוציאליות. אלו כנראה ליברלים שהחלו להתפכח. די להציץ בכתביהם של הליברלים על מנת להבחין בצורת ההתנסחאות המתנצחת והיהירה בה הם כותבים כמה הם יודעים יותר מכולם. הם בדך כלל יתנו לכם נתנונים מעולם הכלכלה בו הם מבינים (או מתיימרים להבין?) אחרי קריאה ברעיונותיהם המבוססים תיאוריות פרטיות או תיאוריות מקצועיות, אתה מבין שאולי הם מבינים בכלכלה אך הפעם האחרונה שפתחו ספר היסטוריה היתה בבגרות, וגם אז היתה זו היסטוריה מבוססת תעמולה קפיטליסטית אמריקאית כי, מה לעשות, ישראל היתה גרורה אמריקאית בזמן המלחמה הקרה.

אימוץ דפוס התנהגות הומאני.
בעבר היה נוח לכנות את אנשי הימין 'ניצים' ואת אנשי השמאל 'יונים'. הימין היה הכוחני והאלים, הלאומן החזק ששומר על המדינה ואילו השמאלן היה יפה הנפש רודף השלום בכל מחיר. תדמית זו השתנתה לאחרונה ואנשי הימין מעדיפים לצייר עצמם כהומאנים ואת אנשי השמאל כרוצחים צבועים. הם נותנים דוגמאות היסטוריות על מלחמות ומוות שנעשו בשם הסוציאליזם ומתעלמים מ"נפלאות" הליברליזם בהיסטוריה. לעולם אין לדעת אם לכעוס עליהם כי הם צבועים ומעלימים מידע בכוונה או סלוח להם על חוסר ידיעה.

נזכיר תחליה את הצביעות הימנית-ישראלית שדוגלת בשוק חופשי בזמן שזורקת כסף של משלם המיסים לממן את מפעל ההתיישבות באיו"ש תוך קיום של מדינת רווחה באיזור. ולא נתעלם מהעובדה שהשליטה הישראלית באיו"ש מזכירה באופן מפחיד את השלטון הקומוניסטי במזרח גרמניה. אתם יכולים לטעון שזה לצורכי בטחון ולהתלונן שזה מגיע לפלסטינים כי הם התחילו. את אותם שאלות של צדק היה אפשר לשאול גם על הגרמנים, ואם אכן בצדק מדובר, לגרמנים הגיע יותר מכך, ועדיין שום ליברל מצדד בכך.

אתם לרוב תשמעו אותם מדברים על כמות האנשים שמאו-טסה-טונג הרג בסין אבל שוכחים של-"שחרור" של יפן נדרשו שתי פצצות אטום. ואז יוסיפו על המיליונים שחוסלו על ידי סטאלין שבכלל שחרר את אושוויץ רק נגרר למלחמה על ידי הגרמנים. הם לעולם לא ציינו ש"מנהיגת העולם החופשי" ישבה רגל על רגל עד להתקפה על פרל הארבור. והאנשים בחוסלו בויאטנם, עיראק ועוד.
בימין נורא אוהבים לחיות בעבר: הסוציאליסטים הקימו את הגולאג ורצחו מיליונים. אוהבים גם להגיד שהסוציאליזם אוהב להאשים את הקפיטליזם בכשולונות שלו.
איפה הסוציאליזם נכשל? אני לא יודע, איפה בעולם היה סוציאליזם בלי שיבואו לאומנים או ליברלים שיפריעו לו. באיראן למשל, עוד לפני משטר האייטולות התיאוקרטי נבחר מנהיג סוציאליסטי, כמובן שמנהיגת העולם החופשי והדמוקרטי לא יכלה לסבול זאת אז התערבה בנושא והעלתה במקומו את האיסלאמיסטי ומאז איראן היא מה שאנו מכירים.
גם ביוגוסלביה הסוציאליזם של טיטו החזיק עד שמת המנהיג והוחלף בלאומנים שהרסו אותו והתחילו מלחמת אזרחים.
ולא שכחתי את התייחסותי לגולאג, כיום באי קובה (מדינה קומוניסטית) קיים גולאג בשם גוואנטנמו, שמנוהל, איך לא, על ידי הממשל האמריקאי.
המצדדים באמריקה אוהבים להתרברב על החופש שהיא מקנה ונתנה לעולם מאז מלחה"מ השנייה. חופש שוק וחופש תקשורתי. אכן ארצות הברית היא אם ומנהיגת כל החופש, כדאי שנתקשר לסנודן ונגיד לו שהוא יכול לחזור הביתה מאותו מקלט מדיני שמצא ברוסיה ה"מרושעת".

לסיום, ארצה לשתף בעובדה היסטורית מעניינת שגם היא נודעת ל-"שחרור" האמריקאי של האומות האירופאיות.
שחרור פראג מידי הנאצים:
בסוף מלחה"מ השנייה החלו צבאות הברית לסגור על הארצות הכבושות על ידי גרמניה הנאצית. הנאצים השתלטו על מבנה העירייה של פראג (מבנה מהמאה ה-14) והפכו אותו למחסן תחמושת. במהלך מאבקים עם מורדים צ'כיים, התשלטו על מבנה העירייה שהפך למחסן, דבר שסייע להם במאבק נגד הכובשים הנאצים. צבא ארה"ב הגיע לפראג על מנת לשחרר אותה בזמן שלנאצים היו מאבקים עם מורדים מקומיים. הבכיר הנאצי במקום שקל עם לפוצץ את מחסן הנשק על כל יושביו כדי להתפנות לקרב מול האמריקאים שעומדים להיכנס או פשוט להיכנע.
ביום הראשון עוד נאבקו במורדים, ידעו שאם יפוצצו את כל המחסן האמריקאים בטוח ייכנסו. בינתיים האמריקאים ישבו בחוץ.
ביום השני, אחרי שהבחינו לא פולשים, החליטו הנאצים לפוצץ את המבנה הישן עם כל יושביו ועם התחמושת שבו (המבנה מעולם לא שוחזר). האמריקאים המשיכו לחכות בחוץ.
ביום השלישי הנאצים המשיכו להיאבק באחרוני המורדים. האמריקאים עוד חנו מחוץ לעיר.
ביום הרביעי הגיעו הסובייטים. הצבא האמריקאי פינה להם את הדרך ואלו טיהרו את העיר מנאצים.

אז מה היו לנו כאן? דוגמא לשחרור האמריקאי? או דוגמא לכשלון סוציאליסטי שהפיל את האשמה, שלא בצדק, על הליברלים?