לחילוני הציוני, כפי שציינתי בעבר, ארבעה ימים חשובים בשנה: יום השואה - שמזכיר לנו, מעבר להיותנו מחוברים שאופן ישיר לנרצחים ולשורדים, לאיזו שפל האנושות יכולה לרדת. יום הזכרון לחללי מערכות ישראל - יום של חשבון נפש לאומי; מלבד זכרון עם חברינו שאיבדו בני משפחה זהו יום בו אנו יושבים לחשוב איפה היתי השנה בסדר ביחס למולדת שלי (כי בשאר ימות השנה אנו מרבים לשאול מה המולדת עשתה בשבילנו והאם לא הגזימה עם הדרישות שלה). האם אני יכול להיות אזרח טוב יותר? יום העצמאות - יום של שמחה ובין הימים היחידים שמותר להיות טיפה יהיר; זהו יום של גאווה לאומית בו אנו טופחים אחד לשני על השכם על עשייתנו. חלקינו אף מציינים את אחד במאי, שגם הוא נועד לסמל יום עצמאות והתבוננות. וכמובן, ט"ו בשבט. יום שבו אנו עושים מעשה בשביל האדמה שאנו הורסים בשאר ימות השנה. כמובן שיש לנהוג בכל יום מימות השנה כאילו היה אחד מהימים הללו. ישנו עוד יום חשוב בשנה: יום הזכרון לרוה"מ, שר הבטחון, הרמטכ"ל ואיש שלום רא"ל במיל' יצחק רבין.
חלק מהאנשים רואים את היום כיום הזכרון לרבין. לאדם עצמו. האיש שבגיל 16, כאשר כולם עסוקים באהבות ראשונות, לקח נשק לידיים. הרמטכ"ל שפיקד על מלחמת ששת הימים, מלחמה שזכתה מצב אחד להישגים רבים ושובח רב בארץ ובועלם, הן בגלל הטריטוריה שהושגה והן בגלל הזמן שערכה. הבעיה היא שהמלחמה השאירה לנו פצע שמדמם עד היום. ישנם אנשים שלא אוהבים לציין במיוחד יום לפועלו של רבין, מאחר ולכל איש יש מפעל חיים, ואנשים רבים נרצחו. למעשה, הם טוענים שאין הוא שונה משאר האדם. ויש צדק בדבר.
פן נוסף של יום זה הוא עניין הפלורליזם וההדברות, הרי רבין נרצח בגלל חילוקי דעות. ביום זה שמים דגש כוחה של הסתה ודמוניזציה, על מה מסוגלת לעשות קבוצה קיצונית במקרה של הכאהנות ואיך מסוגלת לשתוק קבוצה בעלת אינטרס פוליטי כמו מפלגת הליכוד. אני עדיין זוכר, כילד, הינו מבצעים פעילות במסגרת הדברות בימים אלה בין שמאל-ימין, דתיים-חילוניים.
עבור אנשי שמאל רבים יום הזכרון ליצחק רבין הוא בעצם יום הזכרון לתהליך השלום. בעוד אנשי ימין רבים טוענים שרבין רק סייע למחבלים בכך שהעניק להם נשק ("פושע" אוסלו). הם טוענים שלא עשה שלום למעשה גרם למותם של רבים. למעשה כל פיגועי ההתאבדות שהיו בשנים האחרונות הם בגלל שהפתאח קיבלו לידיים רובים. הרי כל מי שמקבל רובה הולך להתאבד עם פצצה. כמובן ששלום לא עשינו, כי איך אפשר לעשות שלום כאשר מי שאמור להניע אותו נרצח בתחילת התהליך.
כפי שראינו יש מספר היבטים וחילוקי דעות לגבי יום הזכרון, אפילו התאריך עצמו: אם יהיה בתאריך העברי, בשבת הקרובה לתאריך העברי או בתאריך הלועזי. בכל מקרה, אין שום בעיה שכל אחד ייראה את היום בהיבט אחר, כל עוד אין התנגשות בין ההיבטים - ולא צריכה להיות. עד ש...
רבין נרצח בגלל חילוקי דעות, בגלל הסתה ובגלל פנאטיות. לבוא ולהאשים את הימין או הציניות הדתית ברצח לא שונה בהרבה מהאשמות כלפי הערבים: "שכולם מחבלים". היום אמור לשמש גישור בין הפלגים באוכלוסיה. הוא צריך להיות ממלכתי. הוא צריך להיות יום לאחדות לאומית. לפני שרבין היה שמאלני או איש של שלום הוא היה קודם ישראלי וציוני. אם מדירים פלג פוליטי מתון שלם מהאכולוסייה מיום ממלכתי מאחד, אז, חברים, לא הפקתם הרבה לקח מאז הרצח.
חלק מהאנשים רואים את היום כיום הזכרון לרבין. לאדם עצמו. האיש שבגיל 16, כאשר כולם עסוקים באהבות ראשונות, לקח נשק לידיים. הרמטכ"ל שפיקד על מלחמת ששת הימים, מלחמה שזכתה מצב אחד להישגים רבים ושובח רב בארץ ובועלם, הן בגלל הטריטוריה שהושגה והן בגלל הזמן שערכה. הבעיה היא שהמלחמה השאירה לנו פצע שמדמם עד היום. ישנם אנשים שלא אוהבים לציין במיוחד יום לפועלו של רבין, מאחר ולכל איש יש מפעל חיים, ואנשים רבים נרצחו. למעשה, הם טוענים שאין הוא שונה משאר האדם. ויש צדק בדבר.
פן נוסף של יום זה הוא עניין הפלורליזם וההדברות, הרי רבין נרצח בגלל חילוקי דעות. ביום זה שמים דגש כוחה של הסתה ודמוניזציה, על מה מסוגלת לעשות קבוצה קיצונית במקרה של הכאהנות ואיך מסוגלת לשתוק קבוצה בעלת אינטרס פוליטי כמו מפלגת הליכוד. אני עדיין זוכר, כילד, הינו מבצעים פעילות במסגרת הדברות בימים אלה בין שמאל-ימין, דתיים-חילוניים.
עבור אנשי שמאל רבים יום הזכרון ליצחק רבין הוא בעצם יום הזכרון לתהליך השלום. בעוד אנשי ימין רבים טוענים שרבין רק סייע למחבלים בכך שהעניק להם נשק ("פושע" אוסלו). הם טוענים שלא עשה שלום למעשה גרם למותם של רבים. למעשה כל פיגועי ההתאבדות שהיו בשנים האחרונות הם בגלל שהפתאח קיבלו לידיים רובים. הרי כל מי שמקבל רובה הולך להתאבד עם פצצה. כמובן ששלום לא עשינו, כי איך אפשר לעשות שלום כאשר מי שאמור להניע אותו נרצח בתחילת התהליך.
כפי שראינו יש מספר היבטים וחילוקי דעות לגבי יום הזכרון, אפילו התאריך עצמו: אם יהיה בתאריך העברי, בשבת הקרובה לתאריך העברי או בתאריך הלועזי. בכל מקרה, אין שום בעיה שכל אחד ייראה את היום בהיבט אחר, כל עוד אין התנגשות בין ההיבטים - ולא צריכה להיות. עד ש...
רבין נרצח בגלל חילוקי דעות, בגלל הסתה ובגלל פנאטיות. לבוא ולהאשים את הימין או הציניות הדתית ברצח לא שונה בהרבה מהאשמות כלפי הערבים: "שכולם מחבלים". היום אמור לשמש גישור בין הפלגים באוכלוסיה. הוא צריך להיות ממלכתי. הוא צריך להיות יום לאחדות לאומית. לפני שרבין היה שמאלני או איש של שלום הוא היה קודם ישראלי וציוני. אם מדירים פלג פוליטי מתון שלם מהאכולוסייה מיום ממלכתי מאחד, אז, חברים, לא הפקתם הרבה לקח מאז הרצח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה