מהומות במצרים האחים המוסלמים מצד אחד נגד אנשי הצבא.
קרבות בין כוחות הצבא והמשטרה המצרים נגד כוחות טרור בצפון סיני. 25 שוטרים נרצחו.
המצרים החליטו להטיל סגר על מעבר רפיח. הדבר מהווה יתרון לתושבי דרום ישראל, שכן הסגר משבש פעילות של החמאס וארגוני טרור נוספים ברצועה.
בינתיים בלבנון פיגועים מטעם חיזבאללה באזרחים סונים שמיהרו להאשים את איראן ואת ישראל.
שני חיילי צה"ל נפצעו בחילופי אש באיו"ש.
ירי קטיושות מלבנון לישראל על ידי ארגון ג'יהאד סוני.
והשיא - שימוש בגז כימי על ידי הממשל הסורי כלפי אזרחים, בינהם ילדים.
במשך למעלה משנה נשאלה השאלה: מדוע העולם שותק?
ישראל עצמה לא יכלה להתערב וגם לא רצתה. אף-אחד לא רוצה להיגרר עכשיו לחזית נוספת, במיוחד אחרי נובמבר האחרון. אחרי השימוש של אסאד בנשק לא-קונבנציונלי האמריקנים החליטו לפעול. כרגע משחטות קרב אמריקניות עושות דרכן לחופי סוריה. סביר להניח שההצתה האמריקנית תגרור תגובה נגד ישראל. סביר להניח שניגרר למלחמה הזו בסופו של דבר, מי יודע, אולי הג'יהאד הסוני יבין שאנחנו לא האויב.
האם יש טעם להיגרר למלחמה למען ילדי סוריה?
אם ביבי לא היה עושה פאדיחות בסין ואם כמה אנשים לא היו הולכים להפגין מול שגרירות רוסיה לפני כמה ימים, מי יודע, אולי היתה לנו גם תמיכה משם. אז מה בכל זאת גרם לאמריקנים לנוע לעבר המזרח התיכון? זכויות הילד בסוריה? לא נראה לי. העובדה שהסורים מחזיקים בחומר כימי. העובדה שהסורים מחוברים לאיראן ולארגוני טרור. העובדה שהם מעזים להשתמש בה. מנהיגת העולם "החופשי" לא דואגת לילדי סוריה, או לישראל. בדיוק כמו לשאגה לאף-אחד עד שהיפנים תקפו בפרל הארבור. אבל מי אנחנו שנפשוט? גם אנחנו דאגנו עד עכשיו להיות בדלנים בטענה, הדי מוצדקת, שהמלחמה בסוריה היא בין שני כוחות של רשע. עכשיו ראינו את הילדים מתים מחור כימי והזדעקנו. זה לא שהם לא מתו עד עכשיו, אנחנו פשוט מודאגים שהגז "ידלוף" מעבר לגבול הדרום מזרחי של סוריה. ונחזור לשאלה: האם יש טעם להיגרר למלחמה למען ילדי סוריה? המלחמה שניגרר אליה היא לא רק למען ילדי סוריה אלא גם למען ילדי ישראל, ואם לסורים יש חומרים כימיים וכוונות להשתמש בהם. מה זה כבר משנה... ואם מלחמה, לפחות יש לנו גיבוי של המערב. גם צרפת החלה להתערב בנעשה.
1 במאי חלף לו ולא הקדשתי לכבודו זמן כתיבה. אמנם כתבתי פוסט טרום-אחד במאי. הבעיה שיש כל-כך הרבה להגיד על היום הזה שכבר קשה להיות ממוקד.
ראשית הרצוני לברך את ידיד בימין שעברו אבולוציה מדהימה כך שמ"מוות לערבים!" הפכתם הומאניים ומעכשיו זה "הסוציאליזם רוצח.".
אנשי ימין הזויים, כמו ירון לרמן יו"ר התל"ח (תא"ח) אמר שצריך להפוך את יום האחד במאי ליום הזכרון לקורבנות הקומוניזם. ואכן קורבנות רבים לקומוניזם בעיראק, באפריקה ובויאטנם. בהירושימה ובנגאסאקי.
נכון. שום דבר לא מושלם שזה מגיע לפוליטיקה.
מאו טזה טונג אמר: פוליטיקה היא מלחמה ללא דם, ומלמה היא פוליטיקה רוויית דם.
צריך להיות אדם הזוי כמו לרמן או צבוע כמו מרבית הפוליטיקאים בקשת הימנית של ישראל לצאת בהצהרה כזו. התעלמות מוחלטת מכל ההרוגים בשל מלחמות בין לאומים ובין דתות וזעם על הקומוניזם והסוציאליזם בלבד.
שטות גמורה!
מאי הוא החודש האדום.
אחרי ה-1 במאי, בא אלינו לטובה חג הנצחון ב 8-9 למאי (8 או 9 תלוי את מי שואלים.)
בתאריכים אלו אנו מציינים את נפילתה של גרמניה הנאצית המייצגת את שפל האנושות בכל קנה מידה אפשרי. כאן בישראל מציינים את החג ב-9 לחודש, בדומה למדינות הגוש הסובייטי, להזכירכם ישראל בתחילת דרכה היתה די קומוניסטית ואופייה עוצבה על-ידי אנשים כמו טבנקין ובן-גוריון (מי שהכריז על עצמו בולשביק בשנות ה-20, אבל פזל לכיוון ארה"ב בשנות ה-50).
נצחון של הקומוניזם והסוציאליזם על הנאציזם.
נצחון האחדות מול הבדלנות
איחוד בין אומות העולם נגד אומה אחת שיצא מכלל שליטה.
גרמניה מייצגת הימין הקיצוני ביותר בהיסטוריה. יגידו שמבחינה כלכלית גרמניה הנאציונל סוציאליסטית, היתה שייכת לשמאל. אך שמאל-ימין, אינם מושגים כלכליים. הם מבטאים איחוד מול ייחוד.
העצמת גזע אחד על פני אחר - ייחוד.
העצמת לאום אחד על פני אחר - ייחוד.
השמת האחר - ייחוד קיצוני מאין כמוהו.
הנאצים היו הימין הכי קיצוני בהיסטוריה.
ויש לנו כאן מעבר להתנחות ימין-שמאל.
יש כאן נצחון של האור מול החושך.
נצחון האחדות מול שנאת האחר והשונה.
שלא נדע עוד נאציזם!
שלא נדע עוד השמדת עמים ועליונות גזעית.
שלא נדע עוד בלדנות.
אחרי הרעש, שהחבר קים ג'ונג און עשה בצפון מזרח אסיה חתמו שתי המעצמות הגדולות, סין וארה"ב, על הסכם הרגעה, או יותר מדויק הסכם "קים, יא ילד, חלאס שטויות!". יפה ששתי היריבות משתפות פעולה. הרפובליקה העממית של סין, סבורני, כבר למדו מזמן את מהות ה-ביחד. עכשיו מסתמן שגם ארה"ב הגאוותנית השכילה לעשות כן כשחתמה על ההסכם. בנוסף לכך הסכים שר ההגנה האמריקני, צ'אק הייגל, לבטל את האימון המשותף שתוכנן לארה"ב ודרום קוריאה - מה שהגדיל את זעמו של החבר ג'ונג און שקפץ גבוה מדי מעל גובהו. כנראה לקחי ויאטנם ועיראק לימדו את האמריקנים משהו, הסכמים עדיפים על מלחמה, במיוחד בעידן המודרני. הגיע הזמן שגם הצפון קוריאני ילמד. בינתיים שיירת סוללות פטריות פרוסה על חופה המערבי של יפן, מי שהיתה בובה של הפאשיסטים היום בובה של הקפיטליסטים.
סדרת סרטונים משעשעת ביוטיוב מתחקה אחר חייו של הגיבור המהולל והכל-יכול קים ג'ונג און.
עוד חיבור סיני-אמריקני, פחות משמח. השבוע התבצע פיגוע טרור במרתון בוסטון בארה"ב. בין הרוגי הפיגוע היתה צעירה בת 39, ילד בן 8 ואזרחית סינית. כעבור זמן לא-רב החלו להגיע תיאוריות קונספירציה:
חיסול בחסות הממשלה כדי שאובאמה יוכל להראות שאכפת לו מהתושבים.
החבר הצפון קוריאני. אולי הרגענו אותך והושבנו אותך בשקט אבל אתה עדיין חיב להראות לנו כמה כוח יש לך.
וכמובן, נעצר אזרח סעודי מוסלמי כחשוד.
מאז הפיגוע נרצח נהרג שוטר באוניברסיטת MIT שבקיימברדג' ונחטף רכב.
אותרו שני חשודים בביצוע הפיגוע(ים). שני תושבי צ'צ'ניה (חבל ארץ ברוסיה ברובו מוסלמי) אחד נהרג והשני משוטט חופשי. משטרת בוסטון וה- FBI ביקשה להינעל בבתים.
מותם של אזרחים, אמריקנים וסינים, עשוי לקרב בין שתי האומות. עצוב שזה המצב שמגשר בינהן, זה וצפון קוריאה. העולם מתקדם לקראת מסלול שפוי יחסית, ואולי הגיע הזמן שהמעצמות האדומות והמעצמות הקפיטליסטיות יחברו כדי להילחם בפאשיזם האיסלמיסטי-תיאוקרטי, בדיוק כמו במלחה"מ השנייה, שאז הפאשיזם לא היה איסלאמי.
פרדוקס השמאל האנארכיסטי:
פרדוקס הוא צירוף מילים ביוונית: פארא- מקביל, קרוב, ליד. דוקסא - אמונה, דעה. כיום אנו משתמשים במונח זה כדי לתאר אירועים ותרחישים הסותרים את עצמם במיוחד בעולם הפיזיקה הקוונטית.
בעבר נהגו פילוסופים היוונים להתפלפל בנושא זה והשתמש בעיקר לתיאור אמונות ודעות שלא מתיישבות עם עצמן.
שאלה מוכרת היתה כלפי היהודים: האם אל כל-יכול (או קים ג'ונג און) מסוגל לברוא אבן כל-כך כבדה שהוא עצמו לא יכול להרים (בגרסאות אחרות מדובר בתיבה שהוא עצמו לא מסוגל לפתוח.). אם התשובה היא 'כן'. כן, הוא מסוגל לברוא אבן שהוא עצמו לא יכול להרים הרי שאינו כל יכול להרים את האבן ואינו כל-יכול. אם הוא כן מסוגל להרים את האבן הרי שאינו מסוגל לברוא אבן מספיק כבדה. בכל מקרה נכנסו למעגל של סתירות עצמיות. כזהו גם מושג המכונה "השמאל האנארכיסטי", או במקרים יותר מגוחכים, "קומו-אנארכיזם".
בעודי משוטט ברשת למצוא אירועים מעניינים ורלונטיים ל-1 במאי שיבוא עלינו לטובה בשבוע הבא הגעתי לאירוע המזמין אותי לשבירת הטייקונים (משהו כזה) - נשמע מעניין. בעודי ממשיך לחפש אני מגיע לאירוע שמעוצב ממש דומה, אך שונה, אותו תאריך אותה שעה אותן התמונות אך לא אותה הכותרת. "בלוק אנארכיסטי..." ויש המשך לכותרות המגוחכת. ישנו גם סיפור היסטורי נלווה על אירוע בו עובדים יצאו להפגין אל תנאי העסקה, אבל מסיבה מסויימת המילה 'עובדים' הושמטה והפכה ל-'אנארכיסטים'. הם עוד ממשיכים וטוענים שהם מגנים ונלחמים בקפיטליזם. תמוה? בוודאי. הרי אנארכיזם וליברליזם (מילה מכובסת) הן אחיות. האנארכיסטים פשוט צועקים בקול מה שהקפיטליסטים לוחשים בשקט בליבם.
מדוע אין שמאל אנארכיסטי? בואו נרד לשושרם של המושגים המגדירים מהו שמאל ומהי אנארכיזם.
אנארכיזם - להבדיל מאנארכיה, שהיא מצב קיים, האנארכיזם הוא תפיסת עולם שדוגלת באנארכיה תמידית. "ואיש הישר בעיניו יעשה". "ארך" - פירושו 'עליון' או 'רב', כמו ארכי טרוריסט, ארכמאג, ארכי מלאף/שטן. ומכאן מגיע גם 'ארכיה' - 'שלטון'. המושג 'מונארכיה' (מונו - יחיד) מתאר שלטון מלוכני 'עליון יחיד', או 'שליט יחיד'. אנארכיה ('אנ' לציון ניגוד) היא ניגוד לשלטון או לעליונות. לכוראה, נשמע מצוין, אין עליונות. אולי הם באמת קומוניסטים, כפי שהם טוענים. לא. אנארכיזם, התפיסה הדוגלת באנארכיה תמידית, בעצם דוגלת בחוסר שלטון. חוסר שלטון כלומר חוסר חוקים או הגדרות, בדיוק כמו הליברטריאנים (מילה מכובסת מאד לתיאור אנארכיסטים וקפיטליסטיים) הדוגלים בביטול כל מוסדות המדינה, ובעצם את המדינה. האנארכיסטים מאמינים בביטול המדינה וביטול מוסדותיה. הזרם הקיצוני, עם הזמן, והתחיל גם לנסות לבטל הגדריות מיניות (גבר, אישה) בשביל כמה גחמות של מורדים חברתיים. אחד הביטוים לבוז לחוקים היא הצפצוף עליהם ולעפמים תקיפת שוטרים או אנשי צבא המייצגים את הציוויליזציה, קחו לדוגמא את נערי הגבעות ואת ילדי ה"תג מחיר". הקפיטליסטיים מעוניינים בסירוס הממשלה, אך השארתה ליופי. במה שונים מהאנארכיסטים? הקטע של היופי. הקפיטליסטים הם פשוט אנארכיסטים לא צבועים מטרת שניהם היא ביטול הממשלה והמדינה. למה אנארכיסטים חושבים שהם שמאלנים? מה מהות הקשקוש הזה אנרכו-קומוניזם, או קומו-אנארכיזם. הם חושבים שבביטול הממשלות והחוקים אנשים יכולו לחיות ביחד כרצונם וכך ליישם את עקרונות הקומוניזם. רגע, זה לא מה שקפיטלסטים אומרים? שבהיעדר מדיניות ממשלתית האנשים החזקים יעזרו מרצונם לחלשים? כן. הליברלים והאנארכיסטים, שניהם, חיים באיזו בועה ורודה, שאם טוב לאחד, יהיה טוב לאחר ואולי הוא גם יידאג לו. מה שהם שוכחים בבועה הורודה שלהם הוא שנפש האדם רעה מנעוריה וכשיש כוח לאחד הוא יירצה עוד. והדמוקרטיה היא לא קלף משחק כי, כאמור, השמדנו את הממשלות והמדינות והעמים, אז 'שלטון העם' כבר לא רלוונטי.
שמאל - שמאל, או בשמותיו המקצועיים יותר 'סוציאליזם' ואחותה הקשוחה והמעט מרושעת 'קומוניזם'. הסוציאליזם דוגל בכוח שניתן לממשלה לשנות, לאזן ולכופף עניינים בחיי היום-יום כדי לשפר את מצבנו. הסוציאליזם אומר שהממשלה צריכה להתערב ולשמש שוטר לאלו החורגים מהמותר בשביל אלו שכלל לא מתקרבים אליו. בזמן שהסוציאליזם אומר 'לשמור כוח לממשלה', הקומוניזם אומר 'להעביר את כל הכוח לממשלה' ולדאוג באופן קפדני במיוחד שיהיה איזון (מוגזם במקרים רבים) בכל הנושא הכלכלי. שני המושגים משמשים בעיקר לתיאור תפישות כלכליות, אך הם מעבר לכלך. הסוציאליזם והקומוניזם (לרבות שלוחותיהם השונות: מרקיזם, מאויזם וכו') הן גם תפישות תרבותיות. דוגלות בערכים מסויימים, חינוך מסוים ובחלק מהמקרים הגדרות מוחלטות כדי למנוע מהנפש הפושעת של האדם לרצות עוד. (שימו לב שדיקטטורות מהסוג הנ"ל הן גרועות, כי ברגע שהשלטון פושע ורוצה עוד, העם נדפק) אבל אחד ממסרי הקומוניזם/סוציאליזם הוא להמון ולעם יש כוח, אל תעצבן אותנו, עכשיו תעשה שיהיה כאן טוב או תעוף! האנארכיזם מדבר להיפך, ללא פיקוח ממשלתי - ללא ממשלה. לעם אין כוח כי פשוט אין עם. המדינה לא מגינה על האזרחים - כי אין מדינה. והתרבות תימחק מעל פני האדמה, כי אין באמת צורך בהגדרות שנכתבו לאורך ההיסטוריה על-ידי בני אדם למען בני אדם.
אני לא מבין איך אנארכיסטים, אחרי שגנבו לנו את השם "שמאלנים" עוד מעזים לגנוב לנו את החג, החג שנועד להיזכר בערכי הסוציאליזם הישן והטוב, החג שנועד להעלות מחדש את ערכי הביחד והסולידריות, ולהפוך אותו למפלצת אנארכיסטים שוברת חוקים. ואני מצטט "יאללה אנרכיה~!".
תמונה המופיעה בעמוד האירוע. ההרס שהם מייצגים ולמה אנארכיזם היא תפיסה ימנית קיצונית. כפי שהזכרנו קודם, נוער גבעות וילדי 'תג מחיר', גם הם אנארכיסטים. הם אולי לא מאמינים בביטול ההגדרות, אבל בינתיים נהנים ליצור אנארכיה.
דוגמא נוספת לליברטריאן (אנארכיסט צבוע) , היא פרופ' אמיר חצרוני מהאנובירסטיה באריאל. הפרופ' דוגל בחוסר מעורבות ממשלתית בכל הנעשה בשוק, ובכל זאת עובד במקום שהוגדר כעת כאוניברסיטה - כלומר, מימון על ידי משרד החינוך.
אנארכיסטים - בזמן שאנו עמלים לתקן את נזקי הקפיטליזם והליברליזם הם מנסים להרוס את מה שנשאר.
