יאיר לפיד חייב תודה גדולה לעיתן "הארץ" ולגב' עמירה הס, שבזכותה ירד מהכותרות.
קראתי את הגיגיה של הגב' הס התחביר הפנימי של יידוי האבנים.
קראתי את הפסקה הראשונה, הקאתי בפנים ואז המשכתי.
שיהיה ברור, אני בעד הקמת מדינה פלסטינית, אבל ככה הם מצדיקים את הזכות שלהם למדינה? באמצעות זריקת אבנים? פציעת ילדים? אני לא תומך נלהב של המתנחלים, אבל הדור שקיים שם כיום אינו שם מבחירה - הם נולדו שם, ולא כולם מפלצות מצאות דם, הם רק חיים את המציאות שהפלסטינים מוכיחים להם שוב ושוב למה לא כדאי להם לעבור שמאלה. איך תשכנע בן אדם כזה לעזוב את הבית?! וגב' הס. היא מתעטפת בדגל האדום ומחכה שהימין יידה אותה באבנים, וכמובן, לא אותה מיידה, אלא אותנו, אנחנו המגן האנושי שלה, בשר התותחים. היא מתעטפת בדגל השמאל ומגבבת קשקושים של הימין הפלסטיני. ואני מצטט:
ומה עם 'תג מחיר'? אל תגידי לי, אלו בסך-הכל מיצגי אומנות סביבתית. וירי רקטות לעבר הדרום אלו נסיונות של החמאס להגיע לירח כדי להתיישב שם ולהפסיק את המלחמה אתנו?
נכון, היחס הישראלי בשטחים לא מזהיר, וכבר פשפשנו בנושא וגילינו שאחד שהאשמים בכך הוא ה-"שמאל" העדין.
הרשו לי להחזיר אתכם 70-80 שנים אחורנית. התחוללה כאן מלחמת אזרחים. הצדדים היו אותם צדדים: ימין ערבי (שייקראו להלן 'ערבים'), ימין יהודי (אצ"ל/לח"י) וראשית השמאל הציוני "ההגנה".
בזמן שגופי הימין נהנו לשחוט זה את זה ואת הבריטים, השמאל גידל לעצמו שכל.
הם נלחמים, אנחנו חוברים לבריטים.
שיטת ההבלגה.
חומה ומגדל.
נסיון קלוש להתאחד הוביל לפיגוע טרור במלון המלך דויד, מה שגרם להתפרקות מחדש ונמשך התהליכים:
הימין מפוצץ - השמאל בונה.
ובסופו של דבר מי שניצח במלחמת האזרחים הזו הוא השמאל. הימין הערבי גרר מלחמה, אחריו הצטרפו מדינות ערב שלא הסכימו להקמת מדינה ציונית ובסוף בום! - יש לנו ארץ לתפארת. (זה גם מה שמוכיח שמדינה פלבטינית תקום עם או בלי הסכמה ישראלית).
יתכן מאד שאם הימין היה מנצח השמאל לא היה כאן היום כלל.
מה אני מנסה להגיד? הפלסטינים לא עוזרים לעצמם. הם עוזרים לימין הקיצוני הישראלי, זה שיותר ויותר שונא אותם ויותר ויותר מתרבה ומשתלט על עמדות מפתח שיטילו עליהם עוד סבל. הצהרות מטופשות כמו של הגב' הס מעודדות אותם לעוד אלימות במקום ללכת בדרך הנכונה: הבלגה. הפלסטינים צריכים לנהוג באיפוק. הם רוצים את המנדט למדינה, שיעשו את זה כמו שאנחנו עשינו*.
נכון, הם לא יכולים לבנות יישובי חומה ומגדל כי נהרוס להם אותם, אבל הם לא חייבים לפוצץ באבנים כל מה שזז. אני יודע שזה הרבה לבקש אבל אי-שם יש פלסטיני שמאמין שאפשר; ויש ישראלי שמאמין שיש פלסטיני שמאמין שאפשר; ויש פלסטיני שמאמין שיש ישראלי שמאמין שיש פלסטיני שמאמין שאפשר.
אם הם באמת יתחילו לקחת את העניינים בידיים, לאט-לאט המצב יתחיל להתאזן. פחות הקצנה בימין הפלסטיני תוביל לפחות הסלמה בימין הישראלי, פחות הפרדה בקווים באיו"ש, תמיכה ישראלית במדינה פלסטינית. גדר ההפרדה לא היתה חייבת להיבנות. כמובן שאם הם ימשיכו "לשחרר הורמונים ולהגיד: כובשים, נמאסתם." כלשון גב' הס, הם רק ימשיכו לסבול.
*עכשיו יקפוץ החכמולוג ויגיד לי שגרשנו. נכון. אבל לא זה מה שזיכה אותנו במנדט להקים מדינה, זה קרה אחרי שפרצה המלחמה כתוצאה מהמנדט.
קראתי את הגיגיה של הגב' הס התחביר הפנימי של יידוי האבנים.
קראתי את הפסקה הראשונה, הקאתי בפנים ואז המשכתי.
שיהיה ברור, אני בעד הקמת מדינה פלסטינית, אבל ככה הם מצדיקים את הזכות שלהם למדינה? באמצעות זריקת אבנים? פציעת ילדים? אני לא תומך נלהב של המתנחלים, אבל הדור שקיים שם כיום אינו שם מבחירה - הם נולדו שם, ולא כולם מפלצות מצאות דם, הם רק חיים את המציאות שהפלסטינים מוכיחים להם שוב ושוב למה לא כדאי להם לעבור שמאלה. איך תשכנע בן אדם כזה לעזוב את הבית?! וגב' הס. היא מתעטפת בדגל האדום ומחכה שהימין יידה אותה באבנים, וכמובן, לא אותה מיידה, אלא אותנו, אנחנו המגן האנושי שלה, בשר התותחים. היא מתעטפת בדגל השמאל ומגבבת קשקושים של הימין הפלסטיני. ואני מצטט:
"הרבה פעמים יידוי האבנים בפועל נובע משעמום, עודף הורמונים, חקיינות, התרברבות, תחרות. אבל בתחביר הפנימי של יחסי שולט־זר נשלט - יידוי אבנים הוא מלת התואר לנושא: נמאסתם, יא כובשים."
ומה עם 'תג מחיר'? אל תגידי לי, אלו בסך-הכל מיצגי אומנות סביבתית. וירי רקטות לעבר הדרום אלו נסיונות של החמאס להגיע לירח כדי להתיישב שם ולהפסיק את המלחמה אתנו?
נכון, היחס הישראלי בשטחים לא מזהיר, וכבר פשפשנו בנושא וגילינו שאחד שהאשמים בכך הוא ה-"שמאל" העדין.
הרשו לי להחזיר אתכם 70-80 שנים אחורנית. התחוללה כאן מלחמת אזרחים. הצדדים היו אותם צדדים: ימין ערבי (שייקראו להלן 'ערבים'), ימין יהודי (אצ"ל/לח"י) וראשית השמאל הציוני "ההגנה".
בזמן שגופי הימין נהנו לשחוט זה את זה ואת הבריטים, השמאל גידל לעצמו שכל.
הם נלחמים, אנחנו חוברים לבריטים.
שיטת ההבלגה.
חומה ומגדל.
נסיון קלוש להתאחד הוביל לפיגוע טרור במלון המלך דויד, מה שגרם להתפרקות מחדש ונמשך התהליכים:
הימין מפוצץ - השמאל בונה.
ובסופו של דבר מי שניצח במלחמת האזרחים הזו הוא השמאל. הימין הערבי גרר מלחמה, אחריו הצטרפו מדינות ערב שלא הסכימו להקמת מדינה ציונית ובסוף בום! - יש לנו ארץ לתפארת. (זה גם מה שמוכיח שמדינה פלבטינית תקום עם או בלי הסכמה ישראלית).
יתכן מאד שאם הימין היה מנצח השמאל לא היה כאן היום כלל.
מה אני מנסה להגיד? הפלסטינים לא עוזרים לעצמם. הם עוזרים לימין הקיצוני הישראלי, זה שיותר ויותר שונא אותם ויותר ויותר מתרבה ומשתלט על עמדות מפתח שיטילו עליהם עוד סבל. הצהרות מטופשות כמו של הגב' הס מעודדות אותם לעוד אלימות במקום ללכת בדרך הנכונה: הבלגה. הפלסטינים צריכים לנהוג באיפוק. הם רוצים את המנדט למדינה, שיעשו את זה כמו שאנחנו עשינו*.
נכון, הם לא יכולים לבנות יישובי חומה ומגדל כי נהרוס להם אותם, אבל הם לא חייבים לפוצץ באבנים כל מה שזז. אני יודע שזה הרבה לבקש אבל אי-שם יש פלסטיני שמאמין שאפשר; ויש ישראלי שמאמין שיש פלסטיני שמאמין שאפשר; ויש פלסטיני שמאמין שיש ישראלי שמאמין שיש פלסטיני שמאמין שאפשר.
אם הם באמת יתחילו לקחת את העניינים בידיים, לאט-לאט המצב יתחיל להתאזן. פחות הקצנה בימין הפלסטיני תוביל לפחות הסלמה בימין הישראלי, פחות הפרדה בקווים באיו"ש, תמיכה ישראלית במדינה פלסטינית. גדר ההפרדה לא היתה חייבת להיבנות. כמובן שאם הם ימשיכו "לשחרר הורמונים ולהגיד: כובשים, נמאסתם." כלשון גב' הס, הם רק ימשיכו לסבול.
*עכשיו יקפוץ החכמולוג ויגיד לי שגרשנו. נכון. אבל לא זה מה שזיכה אותנו במנדט להקים מדינה, זה קרה אחרי שפרצה המלחמה כתוצאה מהמנדט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה