אני לא בטוח למה את צריכה את מצעד השרמוטות כאישה סטרייטית/לסבית, כשחורה/לבנה, כחילונית/דתיה. אבל אני יודע למה אני לא צריך אותו, ואולי להסביר לךְ - הפמיניסטית, לךֶ - המזדהה, לכם ולכן הלבנים והלבנות, למה כולכם, פוגעים באוכלסוייה אחרת.
לא צריך את צעדת השרמוטות - כי נמאס! אני כגכר לבן סטרייט, חילוני, נמאס לי! נמאס לי שאיכשהו אני זה ששולט בארץ, למרות שהמזרחיים כבר מזמן לא מופלים לרעה.
נמאס לי מהצביעות ומהגועל!
נמאס לי שאני צריך להרגיש אשם כשאני יוצא עם מישהי צעירה ממני, כי אני פטריארך, אבל כשזה מגיע לאישה מבוגרת יותר - אני פתאום צעיר מדי ולא ברמה שלה.
נמאס לי שאני משלם עליה בדייט ראשון ויוצא מצ'ואיסט, או לא משלם עליה ואז אני כבר לא גבר והיא לא סופרת אותי ממטר.
נמאס לי שהתכנית שלי לחנך את ילדי בעתיד לערכים של כבוד סביבתי ועצמי, להם ולגופם, היא תכנית פרימיטיבית. שקו לי בתחת אני פרימיטיבי!
נמאס לי שהפחד הכי גדול בלהתחיל עם בחורה זה לא הכשלון, אלא ההפיכה למטריד.
נמאס לי שמה שיש לי בין הרגליים הופך אותי לאנס פוטנציאלי מלידה, ונמאס לי מהפחד מכל מיני בהמות שינסו גם לסרס אותי. נמאס לי מזה שכשאני מוטרד זו בדיחה, אבל שאת מוטרדת זה מעצר.
נמאס לי מכל מיני קווירטראנסזובי (נתקלתי במושג הזה רק לאחרונה, לא ממש התעמקתי) לא מכבדים את הערכים שלי או את האלוהים שלי, בטענה שהם מומצאים, אבל המין, שהם המציאו לעצמם כשניסו לשכתב את הטבע, אמיתי לגמרי. ואז הם עוד באים לי בטענה שאין צורך בהפרדה בבתי השימוש. זה מוביל לזה שנמאס לי גם שנשים חושבות שזה ליגיטימי להיכנס לשירותי גברים אבל ההיפך זו סטייה, כשבעצם לנו יש את המשתנות ואצליכן כל התאים סגורים.
כי נמאס לי שאם אני מתבייש בגוף שלי, אז אני לא גבר - אני לא מתבייש בגוף שלי, אני פשוט מקונן על מותו של הכבוד העצמי שלכם. מי שאני מתבייש בו זה אתם ואתן, בעיקר אתם.
כי נמאס לי ש:
-כל ביקורת שאני מעביר על נשים, אני שובניסט.
-כל ביקורת שאני מעביר על הומואים/לסביות, אני הומופוב.
-כל ביקורת שאני מעביר על הדת או על ישראל אני אנטישמי ולפעמים אפילו נאצי.
אז הנה קבלו ביקורת על ישראל:
נמאס לי מהשמאלנים שמדברים על חשיבות הממד הנמוך אבל מעדיפים לעזור לסודנים ולתושבי שכונת התקווה, כי זה קרוב למרכז, אבל הדרום? חה!
נמאס מהשמאלנים שיודעים להצביע על האשם, אבל כשהאויב הגדול ביותר בשער, הם שותקים.
נמאס לי מהימנים השקרנים שמדברים איתי על כלכלה ועל הצורך לצמצם מיסים אבל בפועל ממשיכים לגבות ממני מיסים כדי לשפוך אותם בשטחים, שגם ככה ינתנו לפלסטינים.
נמאס לי מהמתלקקים הימנים שמדברים איתי על אהבה, אחווה ועל אחדות עם ישראל, אבל בפועל קוראים לרצוח אותי כי אני לא חושב כמוהם או לא מאמין בדת שלהם.
נמאס לי מהמתייפייפים הליברלים שמדברים על הסוף לכפייה ומדברים על חופש. כל-כך הרבה חופש שהם נהיו עבדים שלו ושכחו מערכים של כבוד ואחדות.
נמאס מאלו שמדברים על חופש שוק, אבל מכריחים את העסקים לסגור בשבת.
נמאס לי מהמרכז! מה זה מרכז?! יש לכם או אין לכם דעות?
נמאס לי מהתל-אביבים, בונים להם בטון על החוף אבל הם עסוקים בצעדת השרמוטות או בכמה סודנים.
נמאס לי שאני כחילוני מחלל את הערכים שלכם, כשאתם יורקים על הנשים שלכם, שורפים מכוניות של ערבים או זורקים אבנים על מתנחלים.
נמאס ממזרחיים מיליונרים שמתלוננים על כך שהממסד האשכנזי חונק אותם, ואחר-כך עוד אומרים שאנשים במחפשים דירה במרכז הם סתם ילדי סושי מייללים.
נמאס שהאחוש"ל הוא זה שהורס לכם את החיים כש:
אשכנזים הם מזמן מיעוט בארץ, חוסר ההערכה עצמית שלכם תאשימו את עצמכם. וממתי לעזאזל המילה 'אשכנזי' הפכה לקללה?
חילונים הם גם ככה השטן, אז כבר אין מה לעשות בנידון.
ותיקים, מה? אתם רוצים להגיד לי שדור שכמעט כולו ילידים, הילידים שולטים בשוק, ואלו שלא ילידים, בכל זאת משתלבים. ואלו שלא משתלבים זה בגלל בדלנות מטומטמת.
שמאלן/סוציאליסט - כשימין שולט והקפיטליזם שורף את כולנו, אני לא מבין על מה אתם מתלוננים. "אבל התקשורת שמאלנית" - אדוני, אתה צריך תרופות, אתה פרנואיד!
לאומי - אני כובש אכזר! אני פאשיסט ואני חרא בן אדם, רק כי שירתי בצה"ל, כי אני משרת במילואים כי אני מאמין שיש לשמור על הגבולות של המדינה הזו מאויב (היתה כאן מדינה גם לפני 67, להזכיר לכם) ואני מאמין במודל צבא העם, שזה הערך האחרון שנשאר לנו וגם אותו אנחנו מאבדים להפרטה ולסקטור. וכן, יש טרור שמנסה להרוג אותנו, לא רק טרור יהודי של תג מחיר.
לא, אני לא גזען (למרות שבכל אחד מאתנו מסתתר השד הגזעני)
לא, אני לא הומופוב, אני רק מתנגד להורות חד-מינית ולכל הבולשיט הזה של הטראנסחרטא. לא. אי - אפשר להחליף מין, ככה נולדתם וזה מה שיש. זכר או נקבה. לא שניהם ולא משהו מהצד. (וגם בכל אחד מאתנו יש הומופוב)
אני גם לא אנטישמי, חלילה - יש לי המון דברים בעד ונגד הדת, ואני בעד ישראל במאבק, אבל חייבים להודות שאנחנו עושים דברים מכוערים.
ולא, אני ממש לא שובניסט, גם לא פמיניסט - אני בעד שיוויון.
מאו טסה טונג אמר בספרו "נשים אוחזות חצי מהרקיע". וזה נכון, החצי השני הוא של גברים.
האנושות לא היתה מתקיימת לאל השילוב הזה של גבר+אישה. הן לא יכולות בלעדינו ואנחנו לא בלעדיהן. הן לא חייבות להיות שפחות שלנו המכונה שלנו לא ייצור ילדים. להיפך. כשאומרים מין מוצא את מינ, הכוונה היא לא "אישה מוצאת אישה" אלא, אישה חזקה מוצאת גבר חזק, אישה טיפה תמצא גבר טיפש וכן הלאה.
גם על-פי הטאו, כדור מושלם שמורכב משני חצאים, חצי אחד מייצג את האישה והשני את הגבר, אי-אפשר לנתק או להפריד.
אישה יכולה לעשות כל מה שגבר עושה, חוץ מלהפרות. וגבר יכול לעשות על מה שאישה עושה, חוץ מלהיכנס להריון ולהניק (וגם קצת מחסורים רגשיים).
בכל אופן:
נמאס לי! כי גם אני רוצה להיות מיעוט נרדף!
