על מה מדברים?

אונס (1) אורתודוכסים (1) אחד במאי (1) אנארכיזם (1) אנרכיזם (1) אפיפיור (1) ארצות הברית (4) בדלנות (2) בצע (1) ברית המועצות (1) גאווה (3) גרגרנות (3) דת (4) האח הגדול (1) הארץ (1) הדרת נשים (1) הטרדה מינית (1) המזרח התיכון (1) התנועה הליברלית החדשה (1) זעם (2) חטאים (3) חיזבאללה (1) טאו (2) טאואיזם (2) טרור (2) יהדות (2) יהודים (1) יום הזכרון (1) יום הנצחון (1) יום כיפור (1) ימין (6) ישוע (1) ישראל (4) כבוד (1) כיבוש (2) לאו צה (1) לבנון (1) ליברליזם (8) ליברלים (3) מגדר (1) מדיטציה (1) מלחמה (3) מלחמת העולם השנייה (2) מצרים (1) מרצ (1) נוצרים (1) נצרות (2) סוציאליזם (8) סוציאליסטים (1) סוריה (1) סין (1) סלובניה (1) ספרטיזם (1) סרבנות (1) עבודה (1) עצלות (1) ערבים (1) ערכים (1) פאשיזם (1) פוליטיקה (5) פיגוע (1) פילוסופיה (1) פלסטין (2) פמיניזם (3) פסח (1) פסחא (1) פרובוקציה (1) פרנציסקוס (1) צבא (2) צבא ההגנה לישראל (4) צום (1) ציונות (2) צניעות (2) צעדת השרמוטות (2) צפון קוריאה (1) קומוניזם (2) קונסרבטיבים (1) קים ג'ונג און (1) קנאה (1) קפיטליזם (2) קתולים (1) רבין (1) רבנות (1) רוסיה (2) שטחים (1) שירה (1) שירים (2) שלום (1) שמאל (9) שמרנים (1) שנאה (1) תאווה (1) תיאופוביה (1) תשוקה (1) poetry (1)

יום שישי, 9 באוגוסט 2013

הבלי הליברליזם - שוברים את מיתוס העולם "החופשי"

אחרי תקופת פגרה ארוכה אני שב עליכם אחרי שלמדתי קצת על העולם, קצת היסטוריה וקצת על עצמי.
אבל חבל להשחית את הזמן שלכם בדיבורי סרק.
הרבה זמן חשבתי שהחופש אותו מחפשים הליברלים הינה אשלייה, בועה שתתפוצץ להם יום אחד בפרצוף ואז הם יתעוררו. מחשבה נוספת היא הקשר האלמותי: ליברליזם - יהירות.
הליברלים תמיד מדברים על שחרור מכבלי המדינה או הממשלה. הם מדברים על כך שזו לא חובתם להיות ערבים לשאר האזרחים או למדינה וכך שאר האזרחים לא צריכים להיות ערבים אליהם. במילים אחרות, הם מאמינים שהם כל-יכולים ולעולם לא יזדקקו לסיוע. הליברלים מאמינים שהם כל-יכולים, מעטים הם הליברלים אותם שמעתי מדברים על מעט רווחה וסוציאליות. אלו כנראה ליברלים שהחלו להתפכח. די להציץ בכתביהם של הליברלים על מנת להבחין בצורת ההתנסחאות המתנצחת והיהירה בה הם כותבים כמה הם יודעים יותר מכולם. הם בדך כלל יתנו לכם נתנונים מעולם הכלכלה בו הם מבינים (או מתיימרים להבין?) אחרי קריאה ברעיונותיהם המבוססים תיאוריות פרטיות או תיאוריות מקצועיות, אתה מבין שאולי הם מבינים בכלכלה אך הפעם האחרונה שפתחו ספר היסטוריה היתה בבגרות, וגם אז היתה זו היסטוריה מבוססת תעמולה קפיטליסטית אמריקאית כי, מה לעשות, ישראל היתה גרורה אמריקאית בזמן המלחמה הקרה.

אימוץ דפוס התנהגות הומאני.
בעבר היה נוח לכנות את אנשי הימין 'ניצים' ואת אנשי השמאל 'יונים'. הימין היה הכוחני והאלים, הלאומן החזק ששומר על המדינה ואילו השמאלן היה יפה הנפש רודף השלום בכל מחיר. תדמית זו השתנתה לאחרונה ואנשי הימין מעדיפים לצייר עצמם כהומאנים ואת אנשי השמאל כרוצחים צבועים. הם נותנים דוגמאות היסטוריות על מלחמות ומוות שנעשו בשם הסוציאליזם ומתעלמים מ"נפלאות" הליברליזם בהיסטוריה. לעולם אין לדעת אם לכעוס עליהם כי הם צבועים ומעלימים מידע בכוונה או סלוח להם על חוסר ידיעה.

נזכיר תחליה את הצביעות הימנית-ישראלית שדוגלת בשוק חופשי בזמן שזורקת כסף של משלם המיסים לממן את מפעל ההתיישבות באיו"ש תוך קיום של מדינת רווחה באיזור. ולא נתעלם מהעובדה שהשליטה הישראלית באיו"ש מזכירה באופן מפחיד את השלטון הקומוניסטי במזרח גרמניה. אתם יכולים לטעון שזה לצורכי בטחון ולהתלונן שזה מגיע לפלסטינים כי הם התחילו. את אותם שאלות של צדק היה אפשר לשאול גם על הגרמנים, ואם אכן בצדק מדובר, לגרמנים הגיע יותר מכך, ועדיין שום ליברל מצדד בכך.

אתם לרוב תשמעו אותם מדברים על כמות האנשים שמאו-טסה-טונג הרג בסין אבל שוכחים של-"שחרור" של יפן נדרשו שתי פצצות אטום. ואז יוסיפו על המיליונים שחוסלו על ידי סטאלין שבכלל שחרר את אושוויץ רק נגרר למלחמה על ידי הגרמנים. הם לעולם לא ציינו ש"מנהיגת העולם החופשי" ישבה רגל על רגל עד להתקפה על פרל הארבור. והאנשים בחוסלו בויאטנם, עיראק ועוד.
בימין נורא אוהבים לחיות בעבר: הסוציאליסטים הקימו את הגולאג ורצחו מיליונים. אוהבים גם להגיד שהסוציאליזם אוהב להאשים את הקפיטליזם בכשולונות שלו.
איפה הסוציאליזם נכשל? אני לא יודע, איפה בעולם היה סוציאליזם בלי שיבואו לאומנים או ליברלים שיפריעו לו. באיראן למשל, עוד לפני משטר האייטולות התיאוקרטי נבחר מנהיג סוציאליסטי, כמובן שמנהיגת העולם החופשי והדמוקרטי לא יכלה לסבול זאת אז התערבה בנושא והעלתה במקומו את האיסלאמיסטי ומאז איראן היא מה שאנו מכירים.
גם ביוגוסלביה הסוציאליזם של טיטו החזיק עד שמת המנהיג והוחלף בלאומנים שהרסו אותו והתחילו מלחמת אזרחים.
ולא שכחתי את התייחסותי לגולאג, כיום באי קובה (מדינה קומוניסטית) קיים גולאג בשם גוואנטנמו, שמנוהל, איך לא, על ידי הממשל האמריקאי.
המצדדים באמריקה אוהבים להתרברב על החופש שהיא מקנה ונתנה לעולם מאז מלחה"מ השנייה. חופש שוק וחופש תקשורתי. אכן ארצות הברית היא אם ומנהיגת כל החופש, כדאי שנתקשר לסנודן ונגיד לו שהוא יכול לחזור הביתה מאותו מקלט מדיני שמצא ברוסיה ה"מרושעת".

לסיום, ארצה לשתף בעובדה היסטורית מעניינת שגם היא נודעת ל-"שחרור" האמריקאי של האומות האירופאיות.
שחרור פראג מידי הנאצים:
בסוף מלחה"מ השנייה החלו צבאות הברית לסגור על הארצות הכבושות על ידי גרמניה הנאצית. הנאצים השתלטו על מבנה העירייה של פראג (מבנה מהמאה ה-14) והפכו אותו למחסן תחמושת. במהלך מאבקים עם מורדים צ'כיים, התשלטו על מבנה העירייה שהפך למחסן, דבר שסייע להם במאבק נגד הכובשים הנאצים. צבא ארה"ב הגיע לפראג על מנת לשחרר אותה בזמן שלנאצים היו מאבקים עם מורדים מקומיים. הבכיר הנאצי במקום שקל עם לפוצץ את מחסן הנשק על כל יושביו כדי להתפנות לקרב מול האמריקאים שעומדים להיכנס או פשוט להיכנע.
ביום הראשון עוד נאבקו במורדים, ידעו שאם יפוצצו את כל המחסן האמריקאים בטוח ייכנסו. בינתיים האמריקאים ישבו בחוץ.
ביום השני, אחרי שהבחינו לא פולשים, החליטו הנאצים לפוצץ את המבנה הישן עם כל יושביו ועם התחמושת שבו (המבנה מעולם לא שוחזר). האמריקאים המשיכו לחכות בחוץ.
ביום השלישי הנאצים המשיכו להיאבק באחרוני המורדים. האמריקאים עוד חנו מחוץ לעיר.
ביום הרביעי הגיעו הסובייטים. הצבא האמריקאי פינה להם את הדרך ואלו טיהרו את העיר מנאצים.

אז מה היו לנו כאן? דוגמא לשחרור האמריקאי? או דוגמא לכשלון סוציאליסטי שהפיל את האשמה, שלא בצדק, על הליברלים?

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה